כמו בכל אירוע, מצווה היא לשמח את בעלי השמחה, ולדאוג שיהיו מוקפים בחברים טובים , משפחה, מעשים טובים וברכות, וכל טוב.
יצא לי לא מעט לראות את המקורבים להורים לחוצים גם הם, ומשתוקקים להיות אחרי האירוע,
שכן שימו לב, מעבר למצווה ולשמחה, זוהי ברית קדושה שכל הנוכחים בה מקבלים ברכה עצומה שכמעט ואין דומה לה במצוות עם ישראל.
גם כוחו של הסנדק בברכה הוא נאור וטהור, שכן האיש שיושב על הכיסא, הוא הבסיס לכל המצווה הזו והברכה שמסביבו כפולה ומכופלת.
דווקא כאן, חשוב לי להבהיר, כן יש חשיבות לתהליך מקצועי ומהיר לברית המילה עצמה, וכן לדאוג שלא יכאב לתינוק אם אפשר כמה שפחות.
יחד עם זאת, לא פחות חשוב להקפיד במנהגי המשפחות, העדות, השירים והשמחה.
שימו לב שברוב הבריתות, אתם תוכלו להבחין, שהרבה אחרי שהסתיימה הברית, משתרך טור של אנשים המבקשים לקבל ברכה מהסנדק או מאבי הבן.
אפילו שמעתי על בני המשפחה שהביאו לאירוע הברית או לאחריו איזושהי מתנה ליולדת.
אנחנו למדים מכאן שהטקס עצמו והמצוות, כלל אינם מסתיימים במהירות, יש דווקא חשיבות עצומה בלהאריך אותם, ולהעצימם.
ככל שנרבה בהם, ככל שנשמח בהם, כך נוכל להעצים את כוח הברכה של ברית מילה כהלכתה.
כמוהל מוסמך, אני מבצע בריתות, תיקוני ברית, ברית מילה בשבת, ובאמת יוצא לי ב"ה לחוות הרבה מנהגים מגוונים בתוך אירועים משפחתיים וחוגים נרחבים יותר. תמיד שואלים אותי מהו החלק הכי מרגש בכל התהליך, ואני בדרך כלל מעיד שזה מתחלק לשניים.

החלק הראשון מתייחס למי שמוסר את התינוק – בדרך כלל זו, מעלה לי חיוך גדול, אותוו אדם הוא זה שמוסר את הילד למצווה, לסנדק. אין מעלה גדולה מזו.
החלק השני בעצם הוא בזמן הברית, אני מרים את ראשי מסדר ברית המילה, מסתכל ימינה ושמלה, ורואה עצמי מוקף באנשים שמחים ומלאי ציפייה, מברכים, שואלים, שרים…מבקשים.
המצווה עוטפת לא רק את הרך הנולד, היא עוטפת את כל הנוכחים.
עכשיו אתם מבינים אותי? כמה עיניים מתמלאות? כמה משאלות מתבקשות? כמה כוונה יש בברכה?
כמה עוצמה יש במצווה הזו?
לכן, אני תמיד ממליץ, להאריך בשירים, להרבות במזמורים ובברכות, והכי חשוב, להרבות בכוונה, היא זו ששומרת על המצווה טהורה.
ברכות.